משמורת ילדים

זוגות המגיעים, למרבה הצער, לרגע של פירוק החבילה ופתיחה בהליכי גירושין. הרי, כחלק מאותה חבילה ולעתים, נמצאים ועומדים בתווך ילדיהם, הקטינים, של בני הזוג. לכן ולא אחת, כחלק מההחלטות הגורליות, הנקבעות, אם בהסכם בין ההורים, או על ידי כבוד בית המשפט. הרי, נקבע אף נושא משמורת הילדים. במילים אחרות, כחלק מהליכי הגירושים, תקבע זהות ההורה המשמורן, אשר כתובת ביתו תהווה, מרכז חייהם של הילדים המשותפים. שכן, האחרונים יתגוררו יחד עם אותו הורה משמורן ויגיעו לביקורים בסופי שבוע, חגים, או כפי שייקבע בהסכם, או בידי הערכאה השיפוטית הרלוונטית. עם זאת, כאן המקום לציין, כי מבחינה משפטית, שני ההורים, כולל זה שאינו המשמורן, מהווים אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם. וזאת, מעצם היותם הוריהם ובמיוחד הורים ביולוגיים. כפועל יוצא מהנ"ל, הרי שבנוגע להחלטות משמעותיות, בדבר חייהם של הילדים, הקטינים, המשותפים. הרי, "מילתו" של ההורה המשמורן שווה, לזו של הורה השני וכן, נהפוך הינו הדבר.

ואם אינני רוצה לגור עם...

בשלב זה, עולה שאלה חשובה, באשר לבחירת זהות ההורה המשמורן…

נשאלת השאלה, מה בדבר מקרה בו, לצורך העניין, נקבע כי האימא היא זו שתיטול על עצמה את תפקיד ההורה המשמורן ואילו הילד או הילדה מתנגדים? האם נתחשב ברצונו של הילד? האם הילד בגילו הצעיר, מסוגל להביע את רצונו האמתי? ובכן ישנן מספר נקודות הרלוונטיות לשאלות אלו כנ"ל, כאשר נושא זה מביא אותנו לנושא חשוב אף יותר, בו ניגע מיד לאחר כתיבת שורות אלה, בדבר רצונו של הילד…

באשר לנ"ל, תחילה נשאל מהו גילו של הילד? קרי וכגון, האם המדובר בילד בן 10, או נער בן 17? מטבע הדברים, קיימים לרוב הבדלים בין גילאים שונים ולרוב, דינו של ילד קטן, לא יהא זהה לדינו, של נער לפני גיוס לצבא וכיו"ב.

שאלה נוספת שעלינו לשאול עצמנו, הינה האם באופן ספציפי, הילד המסרב לצורך העניין הינו בעל בגרות נפשית, שהינה אולי מתקדמת יותר מגילו הצעיר? שאזי, יהא על הגורמים המחליטים להתחשב יותר בדעתו וברצון, אותו הנ"ל מביע.

בנוסף, נתחשב בשני פרמטרים נוספים כגון, האם דעתו של הילד הינה מסויגת משהו? או נחרצת? גם כך ניתן ללמוד על רצונו של הילד. ולסיום, יש לבדוק ולוודא, כי כפי שקורא לא מעט בהליכי גירושין ובמיוחד בסוערים והיצריים שביניהם, כאשר הורה מסיט את הילדים נגד הצד השני. לכן, יש לבדוק, כי מגרונו שלו מדבר הילד ולא מזה של צד מסיט, כזה או אחר. כלומר, וידוא שאין לחץ חיצוני על הקטין.

טובת הילד

כל הנ"ל, מוביל אותנו לנקודה החשובה ביותר, כאשר באים הגורמים הרלוונטיים לקבוע, זהותו של הורה משמורן, שזו "טובת הילד". כך בעצם, כאשר אנו בודקים את הפרמטרים לעיל, אנו בעצם לא אך מתחקים אחר רצונו האמתי של הילד, או הנער. אלא כי, אנו מבינים יותר את טובתו של הילד. וזאת כאשר, כל שאר השיקולים "מתגמדים, מתכופפים ומשתחווים" לטובת עיקרון זה (כבוד השופט אסף זגורי).

בהמשך לנ"ל, להלן מקרה שהגיע לא מזמן אל בין כתלי בית המשפט. במקרה זה, ניתן לראות כיצד עיקרון זה, של טובת הילד, בא לידי ביטוי בפסיקתו של כבוד בית המשפט לענייני משפחה. המדובר בבני זוג, אשר יחסיהם עלו שרטון והם נפרדו והתגרשו. בהמשך לזאת, פנה האב אל כבוד בית המשפט לענייני משפחה, השופט זגורי, ודרש להעביר את המשמורת על הילדה, המשותפת, לרשותו. זאת שכן, טען האב, כי האם מתרועעת עם גברים רבים ומהווה, לבתה, דוגמה רעה וכן, מעמידה אותה אף בסכנה. במילים אחרות, טען האב, כי האם מתהוללת ואילו הוא, יוכל לשים גבולות הרבה יותר טוב, בהיותו בזוגיות יציבה ואף מצפה לילד, חדש, שיבוא לאוויר העולם. את דבריו, אף תמך האב בחוות דעתה של העובדת הסוציאלית.

כבוד השופט זגורי, דחה את בקשתו של האב והותיר את האם כהורה המשמורן. לדידו של כבוד השופט, הרי שתמוהה הינה העובדה, שאך בתסקירה הקודם, צידדה אותה עובדת סוציאלית באם ועתה, לפתע, שינתה לחלוטין את דעתה. כמו כן, אומנם מתקשה האם להציב גבולות לבתה, אך זו עוברת הדרכה והכול יכול להשתנות. לסיום גרס כבוד השופט זגורי, כי העברת הבת למשמורת האב, בשלב זה, תטלטל את הבת לחינם וקל וחומר, כאשר עומד להיוולד לאב תינוק, דבר שעלול לטרוף את כל הקלפים.

לפיכך היה והינכם עומדים בפני הליכי גירושין וחוששים, בין השאר, לגורל המשמורת על ילדיכם, אל תהססו לפנות למשרדנו ואל תיוותרו לבד במערכה כה חשובה זו. וכל זאת, כאשר משרדנו יעשה את כל המאמצים להפוך את ה"מערכה" להליך הכולל אף הערכה, בין הצדדים. אך עם זאת, נדע אף להגן על אינטרס הלקוח בהליכי גירושין פחות נעימים, היה והשגת הסכם אינה אפשרית. והחשוב מכל, נשמור על האינטרסים של ילדיכם הקטינים והיקרים, שאף כך ולמרבה הצער, מהווים את הנפגעים העיקריים בהליכי הגירושין.