מימוש זכויות במוסד לביטוח לאומי

מטרות ביטוח לאומי

א' עבד בעבודת כפיים במשך שנים ארוכות, עם התקרבו ליובל שנים נתקף מחלה קשה שלא אפשרה לו להמשיך ולבצע את עבודתו. בכדי לעזור במקרים מן הסוג הזה הוקם בישראל המוסד לביטוח לאומי הפועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד 1953.
המוסד לביטוח לאומי נועד לשתי מטרות עיקריות, הראשונה צמצום תופעת העוני והשנייה עזרה לכלל האוכלוסייה בעת מצבי קיצון שאין לאזרח הפשוט יכולת להתמודד עימם.
כשמו כן הוא, המוסד פועל באמצעות ביטוח הנגבה כמעט מכל אזרח במדינה ובעת צרה או כאשר ישנו קושי מתמשך העונה לקריטריונים מסוימים, הביטוח מופעל והמוסד מתערב.
הביטוח הלאומי מוציא לפועל את האג'נדה שלו באמצעים שונים כשהעיקריים שבאים הינם בדמות קצבאות המכונות קצבאות נכות שניתנות עקב קשיים פיזיים או נפשיים שחווה אדם ומשפיעים על יכולתו לעבוד – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956. בנוסף, מפעיל הביטוח הלאומי תכניות נוספות שמטרתן להקל על חייהם של אזרחי ישראל ולעזור להם בעת צרה.

חזון מול מציאות - הבעייתיות שביישום עבודת ביטוח לאומי

אם כן לכאורה הביטוח הלאומי הינו מוסד ללא ליקויים הפועל רק לטובת הציבור הרחב. הבעיה היא שלא כך הם פני הדברים וכמו רבים מהמוסדות הממשלתיים, פעמים רבות פנייה וקבלת עזרה מהביטוח כרוכה במסכת ייסורים. כך לדוגמא, דו"ח מבקר המדינה משנת 2010 הצביע על שורת כשלים ארוכה במוסד לביטוח לאומי, כשבין היתר נקבע כי כ- 50% מהחלטות הוועדות בענייני קצבת נכות שונו בוועדות הערר. בנוסף, דו"ח מבקר המדינה מיום 13-12-2009 מצביע על כך שקיימים ליקויים רבים בעבודת הוועדות ובסדרי הדין שעלפיהן הוועדות עובדות ומקבלות את החלטותיהן. כלומר, אדם שאינו בקיא ומכיר את דרך פעולת הביורוקרטיה של ביטוח לאומי, סביר שלא יקבל את מלוא זכויותיו.

הפתרון המיטבי

כפי שניתן לראות, הביטוח הלאומי הינו מוסד הפועל בחוסר יעילות משווע ונדרש אורך רוח והבנה רבה בכדי להתמודד עם מגרעותיו. כאשר אנו נתקלים בפגיעה בזכויותינו בכל תחום, בין אם מדובר בפגיעה צרכנית או נזיקית, איננו מהססים ופונים ישירות לעורך דין שייצג אותנו. הדבר דומה גם כאשר אנו מרגישים כי זכויותינו נרמסות על ידי המוסד לביטוח לאומי. רק איש מקצוע אשר פועל באופן סודר במוסדות הביטוח הלאומי ומכיר את החוק, סדרי הדין והנפשות הפועלות של ביטוח לאומי יכול לתת פתרון שלם ומקיף לבעיות הניצבות בפני האזרח הקטן במאבקו אל מול מוסדות הביטוח.
 
לאחרונה, הגיע למשרדנו ע' בחור מהמגזר הבדואי, זגג, שנפצע קשה מזכוכית במהלך עבודתו. תחילה, עמד מול וועדה של המוסד לביטוח לאומי לבדו ונפסקו לו  40% נכות זמנית למשך שנה. הזגג, היה מרוצה מהתוצאות ואולם, לאחר ייעוץ עם משרדנו, ומספר פעולות משפטיות נכונות הועלו אחוזי הנכות ל- 100% והזגג הבין כי ללא ייעוץ של עורך דין היה מפסיד אלפי שקלים בתקופת הנכות הזמנית.
 
אנו בשטרייכמן משרד עורכי דין, רואים זאת כחובה מוסרית ואמונה בעשיית צדק לעזור לכם לעמוד על המגיע לכם ולמנוע את עשיקת זכויותיכם על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשרד צבר קילומטרים רבים במסדרונות ביטוח לאומי ולמד על בשרו כיצד יש להתנהל ולהתנהג עם הפקידים השונים והרופאים העומדים בועדות השונות. 
במקרה אשר הוכרע על ידי כבוד בית המשפט השלום בחיפה, תבע איש קבע את משרד הביטחון ק. תגמולים, על פריצת מחלת סכרת סוג 1. מחלה, שלדידו נגרמה עקב דחק נפשי תוך שירותו הצבאי. בנוסף תבע הנ"ל את משרד הביטחון, בגין בעיות בגב, אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה משירותו הצבאי, כאשר הרים משקלים כבדים, דה אז. משרד הביטחון, כמובן, הכחיש מכל וכל את מעורבותו ואחריותו בנזקים המתוארים, על ידי התובע. וזאת בטענו, כי סוכרת מסוג 2, שלדידו התפרצה אצל התובע, אינה יכולה להיגרם מלחץ נפשי. וזאת כאשר בנוסף נטען, כי תנאי לחץ שכאלה, כלל לא התקיימו לטענת מפקדו לשעבר. בנוסף, באשר לבעיות הגב, נטען על ידי משרד הביטחון, כי המדובר בבלאי טבעי בגב ולא, כצעקתו של התובע. כבוד בית המשפט השלום, קיבל בסופו של יום את גרסתו של התובע, אלא כי אך ורק, בכל הנוגע למחלת הסוכרת. בהמשך לזאת נקבע, כי לא הוכח כי מחלת הסוכרת שפרצה אצל התובע, הנה מסוג 2 כנטען. כמו כן, נטה כבוד השופט לקבל את גרסתו של התובע, לפיה "שיחות קשות" שהתקיימו בין התובע למפקדו, הן שגרמו לפרוץ מחלת הסוכרת. דבר, אשר ייתכנותו אף מאוששת על ידי מספר מומחים. אשר על כן, בסופו של יום נקבע, כי יש להכיר במחלת הסוכרת של התובע, כי נגרמה עקב ובזמן שירות הקבע. בנוסף, חייב כבוד בית המשפט את המדינה בתשלום הוצאות המשפט של התובע בסך של 10,000 ₪.
דילוג לתוכן